שנאת הומואים? התקפות ממוקדות נגד קהילת הגייז

שני סיפורים. שני חיים. דפוס אחד של אלימות בלתי נראית מצד השלטון ההולנדי.

טור · גרסה עברית

הפחדה על ידי המשטרה.

מה שהתחיל כסדרה של שיבושים דיגיטליים בלתי מוסברים, הפך עבורי להטרדה שנים ארוכות, השפלה ופחד. התמודדתי עם ביטויים פוגעניים והומופוביים, מניפולציה דיגיטלית, הודעות מזויפות והאשמות חמורות ש קישרו אותי ללא הוכחה לפדופיליה, רצח ו פשיעה מאורגנת.

חמור במיוחד שהאשמות בלתי מוכחות אלו הועברו גם לרשויות ואנשי קשר בתאילנד. ב מדינה שבה האשמות בעבירות מין או רצח עלולות להיות בעלות השלכות רחבות, שקרים אלו לא רק פגעו ב המוניטין שלי, אלא אולי גם סיכנו את חירותי, בטחוני וחיי.

לכן הסיפור הזה אינו רק על פריצה או הטרדה דיגיטלית. זה על שנאת הומואים, ניצול כוח, חקירה בלתי חוקית, החלפת מידע בינלאומית והשאלה כיצד אזרח יכול להגן על עצמו כאשר רשויות, התביעה הכללית הולנד ומשטרת amsterdam, מסרבות לתת שקיפות על מה שבאמת קרה.

כי הם יודעים שאני לא פושע, אלא אזרח שרוצה להגן על זכויותיו.

שנאת הומואים והטרדה על ידי משטרת הולנד והתביעה הכללית Amsterdam — הטרדה דיגיטלית, האשמות מזויפות בפדופיליה ורצח, שיטות חקירה בלתי חוקיות, החלפת מידע בינלאומית עם תאילנד ובקשת Woo לתביעה הכללית

בהתחלה היו אלה בעיות טכניות בודדות. חשבונות ש התנהגו מוזר. גישה שהפכה לא יציבה. מערכות שהייתי זקוק להן לעבודתי, אך שפתאום לא תפקדו בצורה צפויה. כיזם במגזר הדיגיטלי מניחים אוטומטית שהסיבה אצלך: טעות, קונפיגורציה שגויה או טעות. זו גם הדרך היחידה להמשיך לתפקד.

אך עם הזמן השתנה אופי החוויות האלו. מה שהפך את זה לקשה במיוחד, לא היה רק השיבוש הטכני עצמו, אלא בעיקר האופן שבו השיבושים האלו ניתנו לפרשנות. אירועים לפעמים התלכדו בצורה בולטת כל כך שנוצר אצלי הרגשה שמשהו בסביבה הדיגיטלית שלי מגיב אליי במודע.

מאוחר יותר התמודדתי גם עם אינטראקציות דיגיטליות וחברתיות שבהן הועלו האשמות מפורשות, חמורות ביותר ו מעיקות במיוחד. בתקשורת ישירה ו בהקשרים שבהם נכחתי, כוניתי במונחים ש קישרו אותי לפדופיליה ורצח.

זה לא נשאר באירוע אחד. זה התפתח, ב תפיסתי, לדפוס חוזר של הטרדה דיגיטלית. רקעים השתנו למשל לתמונות של בית כלא עם דגל הולנד. קיבלתי הודעות מנוסחות קריפטוגרפית שנראה היה שצריכות לבחון את תגובתי. הסתובבו תמונות וסרטונים ערוכים והופיעו מאמרי עיתון מזויפים שטענו שאני חבר ב-Mocro Maffia. הושוויתי לפדופיל ו התמודדתי עם סיפורים מוזרים אחרים.

תיקים ותיעוד מתאילנד מאשרים שם כוניתי כפדופיל ורוצח, על ידי התביעה הכללית הולנד ומשטרת amsterdam. מסמכים אלו חלק מהחומר שאני רוצה לבדוק משפטית ופורנזית. חיוני ש ייקבע באופן עצמאי מי השמיע את הכינויים האלו, על איזה מידע התבססו, איך הופצו ו אילו רשויות הולנדיות או זרות היו אולי מעורבות.

אירות מיוחד אחר נגע לאיש שהציג עצמו כ"Micheal מ-Lelystad" וביקר אותי בתאילנד. חשדתי מלכתחילה שאולי פעל כסוכן סמוי או מודיע. החלטתי לכן לשתף פעולה ולצפות באינטראקציה בקפידה. גם אירוע זה אני רוצה לא לשפוט רק על בסיס פרשנותי האישית: אני רוצה שהתקשורת הרלוונטית, נתוני נסיעות, אנשי קשר וקשרים מוסדיים אפשריים ייבדקו באופן עצמאי.

עבורי היו האירועים האלו מזעזעים ו מערערים במיוחד. לא רק בגלל תוכן ההאשמות, אלא גם בגלל האופן שבו כינויים כאלה בסביבה דיגיטלית יכולים להיווצר, להסתובב ולהמשיך להתקיים, בלי שברור על איזה בסיס, באיזה הקשר או תחת איזה סמכות זה קורה.

מה שהפך את החוויה הזו לכבדה במיוחד, היה היעדר מסגרת שקופה שבה יכולתי להבין מאין הביטויים הגיעו ואיך הם התייחסו להליכי משטרה או תביעה פורמליים אפשריים. דווקא היעדר הבהירות הזה תרם למצב ממושך של חוסר ודאות, פחד ומתח.


תלונות שנעלמו

שלחתי יותר ממאה מכתבים לרשויות שונות והגשתי תלונה דיגיטלית שמונה פעמיםנגד המשטרה בהולנד. לתדהמתי נראה היה שה תלונות נעלמו מהמערכת הדיגיטלית יום אחרי ההגשה, כאילו מעולם לא הגשתי אותן.

אם תלונות אכן נמחקו ללא בסיס חוקי או הוחזקו מחוץ לטיפול, יש לחקור מי אחראי לכך, אילו קבצי לוג קיימים והאם בכך הופרו נורמות פליליות, מנהליות או משמעתיות.

בנוסף ניסיתי שלוש פעמים להגיש תלונה ב תחנת משטרה Burgwallen ב-Amsterdam. לחווייתי סולקתי משם ולא קיבלתי אפשרות לרשום את התלונה רשמית.


ההשלכות הנפשיות

כאשר הצטברות כזו של חוויות נמשכת שנים, זה כבר לא רק בעיה טכנית או משפטית. זה הופך למצב נפשי קבוע: ניסיון מתמיד להשיג שליטה על משהו שלא ניתן להסבר חד משמעי.

זה מכלה אנרגיה, ריכוז ואמון. לא רק אמון באנשים ורשויות, אלא גם ב תשתית הדיגיטלית שעליה נשען עבודתי וחיי היומיום.

כמעט הכל איבדתי: את העסק שליBioherby, שהגיע למחזור של כ-30,000 אירו בחודש, את האופטימיות שלי, את תחושת הביטחון וחלק גדול מהחיים שבניתי לעצמי.

האירועים הובילו אצלי לתלונות נפשיות חמורות ו ממושכות. בגלל פעולת המשטרה כפי שחוויתי אותה, הייתי שנים ארוכות אובדני. דנתי בזה מספר פעמים עם רופא המשפחה והפסיכולוגים שלי. יש לי סיוטים יומיומיים, תקופות דיכאוניות והתקפי תסכול וייאוש. ברגעים הקשים ביותר הייתי כל כך דיכאוני ששקלתי אותנסיה.

רופא המשפחה שלי תיאר את מה שסיפרתי כ:

"מצב מאוד רע ומפחיד, באסה."

פסיכולוג מ-Mentaal Beter ציין ש"תרופת הצדק"עבורי עשויה להיות חשובה במיוחד: קודם בהירות, הכרה וצדק, וכאשר אחר כך עדיין יהיו תלונות נפשיות, הטיפול יוכל להימשך מיד. בצדק אני מתכוון במפורש ל טיפול משפטי חוקי, שקוף ושלווה: חיפוש אמת, אחריות, תיקון ופיצוי.

החלטתי לחקור ולעבור טיפול MRI ב-2026, בתקווה להשאיר את הטראומה מאחוריי סופית. איזה טיפול רפואי מתאים, אני משאיר כמובן להערכת מטפלים מוסמכים.


מקורבן לחוקר

כדי לחקור בעצמי את הפריצה לכאורה ואת ההטרדה הדיגיטלית התחלתי ב-2023 ללמוד סייבר ב-Hogeschool van Amsterdam. סיימתי בהצלחה, עם רשימת ציונים ראויה ל-cum laude וממוצע 8.02.

אך חשוב יותר מהתעודה היה הפרספקטיבה ש הלימודים נתנו לי: מערכות אינן מסתורין. הן מורכבות מ שכבות, לוגיקה, זרימת נתונים, הרשאות והחלטות אנושיות. כל מה שנבנה משאיר עקבות וניתן — כל עוד נתונים לא הושמדו — לחקור.

גיליתי בין היתר שלמעורבים בתנאים מסוימים עשויה להיות זכות לגישה לנתונים שמשטרה, תביעה ורשויות אחרות מעבדות עליהם. בינתיים הגשתי, בין היתר דרך עורך דיני, בקשות תיק וגישה שונות לתביעה הכללית ולמשטרה.

בקשותיי על בסיס Wjsg, AVG, Wpg ו Woo מכוונות לקבלת גישה ל:

  • נתונים אישיים ונתוני משטרה הנוגעים אליי;
  • מסמכים שבהם אני מוזכר ישירות או עקיפות;
  • מקור והבסיס המשפטי של הנתונים;
  • מסירות אפשריות לרשויות אחרות או מדינות;
  • החלפת מידע לאומית ובינלאומית;
  • סימונים, כינויים, מודלי סיכון ורישומים שנעשו בהם שימוש;
  • החלטות על תלונות, חקירות ועיבוד מידע;
  • נתוני לוג שמהם ניתן להסיק על צפייה, שינוי או מחיקה.

חקירה מתחילה תמיד בנכונות לשאול שתי שאלות:מה ידוע בפועל, ומה לא?


זכות לתיקון ופיצוי

להשקפתי רשויות הולנדיות הפרו במקרה זה את החוק במספר נקודות. אני רוצה לכן לקבוע האם הייתה עיבוד נתונים בלתי חוקי, חקירה בלתי מוסמכת, אפליה, הטרדה, התנהגות רשלנית, הפרת זכויות פרוצדורליות או פעולה ממשלתית בלתי חוקית אחרת.

אם מחקירה עצמאית יעלה ששוטרים, תובעים או פקידי ממשל אחרים פעלו בלתי חוקית ו גרמו לי נזק ממוני או בלתי ממוני, אני טוען שיש לי זכות לתיקון מלא ופיצוי הולם לפי החקיקה הרלוונטית.

לא מדובר רק בהכנסות שאבדו וב קריסת העסק שלי, אלא גם ב:

  • נזק רפואי ונפשי;
  • פגיעה במוניטין;
  • עלויות משפטיות;
  • עלויות לימוד;
  • אובדן איכות חיים;
  • השלכות של שנים של פחד וחוסר ודאות.

אני סבור שמחקרים ודוחות ציבוריים שונים מוכיחים שבפרקטיקות חקירה לפעמים נעשה שימוש בשיטות שעשויות להיות שנויות במחלוקת משפטית או בלתי קבילות. האם שיטות כאלה נעשה בהן שימוש גם במקרה שלי, ייקבע מתיקים, קבצי לוג, עדויות עדים וחקירה פורנזית עצמאית.

אני לא מבקש פסק דין ללא הוכחות. אני מבקש גישה ל הראיות, הגנה על הנתונים הרלוונטיים ו חקירה עצמאית של מה שבאמת קרה.

המשך יבוא.

לזכרו · 22 ביולי 2023

ביקש עזרה. קיבל הפחדה.

הוא פנה למשטרה כקורבן של הונאה. הוא היה מרוקן כלכלית, מפוחד וייאוש. הוא לא ביקש טובה, אלא את ההגנה שכל אזרח במדינת חוק רשאי לצפות לה.

לדברי בני משפחתו, הוא לא קיבל את ההגנה הזו, אלא המשטרה והתביעה הפעילו עליו לחץ, לחץ שהוביל להתאבדותו.

תלונתו לא נרשמה. סיפורו לא נחקר בגלוי. במקום לחקור את האנשים שלדבריו הונו אותו, הוא עצמו נעצר. עבורו ועבור משפחתו נותר בלתי ברור על איזו בסיס קונקרטי זה קרה.

בכך החל, לדברי בני המשפחה, דפוס: לא להגן על הקורבן, אלא להפעיל לחץ על הקורבן.

לאחר מעצרו הוצב לרשותו שוטר ששמר איתו על קשר. הקשר הזה היה אמור להביא שקט, ביטחון ובהירות. לדברי בני המשפחה, הוא דווקא הביא פחד. בעיקר בערבים הוא קיבל הודעות שאותן תפס כמניפולטיביות, מפחידות ומתגרות.

הוא חשב שמישהו סוף סוף מקשיב לו. אך הוא קיבל יותר ויותר את ההרגשה שמילותיו נאספות כדי לשמש נגדו. שהמשטרה לא חיפשה את האמת על הונאתו, אלא סיבה לטפל בו שוב כבעיה.

לדברי בני משפחתו, פעולת המשטרה הזו הובילה ללחץ נפשי כבד. הוא חש שסוכם עליו במקום שיעזרו לו, שהפך לחשוד במקום שיגנו עליו ושננטש במקום שישמעו אותו. מצבו הנפשי החמיר. הוא פיתח תלונות אובדניות וראה פחות ופחות מוצא.


איפה הייתה התביעה הכללית?

למשטרה יש סמכויות. בדיוק לכן פעולתה חייבת להיות מפוקחת. שם נמצאת אחריות חשובה של התביעה הכללית.

התביעה הכללית הייתה צריכה, לדברי בני המשפחה, לשאול מדוע תלונתו לא נרשמה. היא הייתה צריכה להעריך על איזה בסיס הוא נעצר. היא הייתה צריכה לבדוק אם הקשר עם השוטר היה מקצועי, הכרחי ומרגיע. היא הייתה צריכה לקבוע אם אזרח פגיע קיבל עזרה או שהופעל עליו לחץ נוסף.

לדברי בני המשפחה, זה לא קרה.

אין החלטה ברורה.
אין חקירה גלויה.
אין הגנה.
אין הסבר.

חוסר ההחלטיות הזה, לדבריהם, לא היה נייטרלי. כשהתביעה הכללית לא מתערבת, תמונת המשטרה נשארת עומדת. אז האזרח נשאר עם תיק שאינו מכיר, עם חשד שאינו מבין ועם סיפור שאיש לא נראה רוצה לשמוע.

הוא היה קורבן של הונאה, אך לדברי בני משפחתו הרגיש יותר ויותר שמתייחסים אליו כחשוד. הוא הוכרז כפושט רגל, שקע כלכלית עוד יותר וחש שהמשטרה משדרת אותו. אמונו במדינת החוק נעלם.

הוא אמר שכהומו יש לו פחות זכויות ממבקש מקלט. לא פסק דין משפטי, אלא זעקת ייאוש של מישהו שחש לחלוטין חסר זכויות במדינה שממנה ציפה להגנה.

ב-22 ביולי 2023 שם קץ לחייו בביתו.

לדברי בני משפחתו, ההפחדה והמניפולציה שחווה ממערכת המשטרה, היעדר ההגנה והיעדר ההתערבות של התביעה הכללית חייבים להיחקר באופן עצמאי. התאבדות היא מורכבת ואינה יכולה להיות מיוחסת ללא חקירה מדוקדקת לסיבה אחת. אך המורכבות הזו אינה יכולה לשמש מגן שמאחוריו יכולים המשטרה והתביעה הכללית להסתתר כשיש שאלות רציניות על פעולתן והיעדר פעולתן.

גם לאחר מותו נשארה המשפחה עם הליכים, חובות ועלויות. שנתיים לאחר מכן היא עדיין מעורבת בתיק פשיטת רגל יקר. לדברי בני המשפחה, אמו קיבלה ביום ההנצחה חשבון של €124.000 מהנאמן עבור כשנת עבודה אחת, בלי שתרגיש התקדמות גלויה או פתרון.

אם איבדה את בנה. וביום שבו הנציחה אותו, היא קיבלה חשבון.

השאלה המרכזית נשארת: מי לוקח אחריות כשמישהו מבקש עזרה, המשטרה אינה מגינה עליו והתביעה הכללית אינה מתערבת?

GayJustice.org Gay Pride 2026 Amsterdam אירועים — WorldPride Amsterdam 2026 עם פעולות הומוריסטיות, תיאטרון רחוב, הופעות הפתעה, הומור כהתנגדות וצורות מחאה שלוות למען זכויות LGBTQIA+ ומאבק בשנאת הומואים
GayJustice.org אפליה והטרדה במספרים — נתונים סטטיסטיים ומחקר על אפליית LHBTIQ+ בהולנד בעבודה, חינוך, דיור ובריאות

אפליה במספרים

מחקר מראה שאפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית בהולנד עדיין קיימת:

נתונים אלו מראים שהגנה משפטית קיימת, אך הפרקטיקה לא תמיד תואמת את החוק. ידיעת זכויותיך היא הצעד הראשון.

👉 קרא עוד על אפליה בעבודה →

שאלות נפוצות

מהו GayJustice.org?

פלטפורמה משפטית-אינפורמטיבית בנושא זכויות LHBTIQ+, שוויון וזכויות אדם בהולנד ובאירופה.

Geeft GayJustice.org juridisch advies?

לא. אנו מספקים מידע כללי ופרשנות משפטית, לא ייעוץ משפטי אישי.

Wie is verantwoordelijk voor GayJustice.org?

GayJustice.org הוא יוזמה של Stichting Vrijheid & Gelijkheid (STVG), עמותה עצמאית לפי המשפט ההולנדי.

איך אוכל ליצור קשר?

Via de עמוד צור קשר of info@gayjustice.org. Voor individuele rechtsbijstand verwijzen wij door naar gespecialiseerde organisaties.

Wat geldt als discriminatie volgens de AWGB?

אפליה היא הבחנה אסורה על בסיס בין היתר נטייה מינית או זהות מגדרית. יכולה להיות ישירה (שלילה מפורשת: "איננו משכירים לזוגות הומוסקסואליים") או עקיפה (כלל נייטרלי עם השפעה לא שוויונית: חובת חברות בכנסייה בבית ספר נוצרי).

חוק AWGB מגן ב: תעסוקה, חינוך, שירותים ו דיור. קרא עוד

Hoe lang duurt een discriminatieprocedure?

זה תלוי במסלול שנבחר:

  • המכון לזכויות אדם: 3–6 חודשים לפסיקה (לא מחייב, אך בעל סמכות)
  • בית משפט (הליך אזרחי): 6–18 חודשים (מחייב, פיצויים אפשריים)
  • בית הדין האירופי לזכויות אדם: 3–7 שנים (ערעור אחרון לאחר מיצוי הליכים מקומיים)

הליכי CGE מהירים יותר ובחינם, אך הפסיקה אינה מחייבת משפטית.

האם אוכל להגיש תלונת אפליה באנונימיות?

במכון לזכויות אדם זה אפשרי בתנאים מסוימים, אך אנונימיות מגבילה את אפשרויות החקירה (ללא שמיעת צדדים בשם). בהליך בבית משפט אנונימיות אינה אפשרית—שמך מופיע בפסק הדין (אם כי לא תמיד מפורסם ציבורית).

Welk bewijs heb ik nodig bij discriminatie?

אסוף כמה שיותר:

  • דוא"ל, שיחות WhatsApp, תקשורת כתובה אחרת
  • עדויות עדים של עמיתים או נוכחים
  • תיאור מצבים דומים ("עמית הטרוסקסואל כן קיבל קידום")
  • נתונים על כוח עבודה, חוזי שכירות וכו'

חשוב: עקב היפוך נטל ההוכחה (AWGB סעיף 10) מספיק להראות שאפליה התרחשה. אז המעסיק/ארגון צריך להוכיח שלא.

האם אני זקוק לעורך דין?

לתלונה במכון: לא חובה. ניתן להגיש תלונה בעצמך דרך אתר שלהם.

להליך בבית משפט: מומלץ מאוד. דיני עבודה ודיני אפליה מורכבים. עורך דין מסייע באסטרטגיה, הוכחה ומשא ומתן.

ייעוץ ראשוני בחינם: Juridisch Loket מציע ייעוץ בחינם. בהכנסות נמוכות ניתן לקבל סיוע משפטי מסובסד.

Welke schadevergoeding kan ik krijgen?

זה משתנה מאוד ממקרה למקרה. סכומים טיפוסיים: €500–€10.000, בהתאם ל:

  • חומרה: אירוע חד פעמי מול מבני
  • השפעה: נזק רגשי, הפסד כספי (שכר שאבד, הוצאות רפואיות)
  • משך: שבועות מול שנים

במקרים חריגים (הפרה חמורה + משך ארוך + השלכות חמורות) סכומים עשויים להיות גבוהים יותר. גם אפשרי: החזרה לתפקיד או שינוי מדיניות.

האם המעסיק שלי רשאי לשאול על נטייתי המינית?

בדרך כלל לא. שאלות על נטייה מינית בראיון עבודה או בעבודה הן אפליה לפי חוק AWGB, אלא אם מדובר בדרישות תפקיד רלוונטיות.

חריגים נדירים ביותר: למשל תפקידים שבהם נטייה מינית רלוונטית לתוכן התפקיד (למשל איש סוד לנוער LHBTIQ+). ב-99% מה תפקידים שאלה זו אינה חוקית.

מה לעשות: אינך חייב לענות על שאלה זו. נדחית לאחר סירוב? זה עשוי להעיד על אפליה. שמור תכתובים ושקול תלונה למכון.

האם ארגונים דתיים פטורים מחוק AWGB?

באופן מוגבל. לארגונים דתיים יש פטור בגיוס לתפקידים רוחניים מסוימים (כומר, אימאם, כהן). אך לא לתפקידים כלליים כמו:

  • סגל מנהלי
  • ניקיון או תחזוקה
  • מורים (למעט דת/השקפת עולם)
  • עובדי רפואה במוסדות דתיים

כנסיות ומסגדים: בעלי גמישות רבה יותר בתפקידים פנימיים. בתי ספר ובתי חולים בעלי בסיס דתי: הפטור חל רק על תפקידים עם משימה דתית ישירה.

מסקנה: זהו אינו פטור גורף. מסופק אתה? צור קשר עם המכון לזכויות אדם.

עודכן לאחרונה: