מה שהתחיל כסדרה של שיבושים דיגיטליים בלתי מוסברים, הפך עבורי להטרדה שנים ארוכות, השפלה ופחד. התמודדתי עם ביטויים פוגעניים והומופוביים, מניפולציה דיגיטלית, הודעות מזויפות והאשמות חמורות ש קישרו אותי ללא הוכחה לפדופיליה, רצח ו פשיעה מאורגנת.
חמור במיוחד שהאשמות בלתי מוכחות אלו הועברו גם לרשויות ואנשי קשר בתאילנד. ב מדינה שבה האשמות בעבירות מין או רצח עלולות להיות בעלות השלכות רחבות, שקרים אלו לא רק פגעו ב המוניטין שלי, אלא אולי גם סיכנו את חירותי, בטחוני וחיי.
לכן הסיפור הזה אינו רק על פריצה או הטרדה דיגיטלית. זה על שנאת הומואים, ניצול כוח, חקירה בלתי חוקית, החלפת מידע בינלאומית והשאלה כיצד אזרח יכול להגן על עצמו כאשר רשויות, התביעה הכללית הולנד ומשטרת amsterdam, מסרבות לתת שקיפות על מה שבאמת קרה.
כי הם יודעים שאני לא פושע, אלא אזרח שרוצה להגן על זכויותיו.

בהתחלה היו אלה בעיות טכניות בודדות. חשבונות ש התנהגו מוזר. גישה שהפכה לא יציבה. מערכות שהייתי זקוק להן לעבודתי, אך שפתאום לא תפקדו בצורה צפויה. כיזם במגזר הדיגיטלי מניחים אוטומטית שהסיבה אצלך: טעות, קונפיגורציה שגויה או טעות. זו גם הדרך היחידה להמשיך לתפקד.
אך עם הזמן השתנה אופי החוויות האלו. מה שהפך את זה לקשה במיוחד, לא היה רק השיבוש הטכני עצמו, אלא בעיקר האופן שבו השיבושים האלו ניתנו לפרשנות. אירועים לפעמים התלכדו בצורה בולטת כל כך שנוצר אצלי הרגשה שמשהו בסביבה הדיגיטלית שלי מגיב אליי במודע.
מאוחר יותר התמודדתי גם עם אינטראקציות דיגיטליות וחברתיות שבהן הועלו האשמות מפורשות, חמורות ביותר ו מעיקות במיוחד. בתקשורת ישירה ו בהקשרים שבהם נכחתי, כוניתי במונחים ש קישרו אותי לפדופיליה ורצח.
זה לא נשאר באירוע אחד. זה התפתח, ב תפיסתי, לדפוס חוזר של הטרדה דיגיטלית. רקעים השתנו למשל לתמונות של בית כלא עם דגל הולנד. קיבלתי הודעות מנוסחות קריפטוגרפית שנראה היה שצריכות לבחון את תגובתי. הסתובבו תמונות וסרטונים ערוכים והופיעו מאמרי עיתון מזויפים שטענו שאני חבר ב-Mocro Maffia. הושוויתי לפדופיל ו התמודדתי עם סיפורים מוזרים אחרים.
תיקים ותיעוד מתאילנד מאשרים שם כוניתי כפדופיל ורוצח, על ידי התביעה הכללית הולנד ומשטרת amsterdam. מסמכים אלו חלק מהחומר שאני רוצה לבדוק משפטית ופורנזית. חיוני ש ייקבע באופן עצמאי מי השמיע את הכינויים האלו, על איזה מידע התבססו, איך הופצו ו אילו רשויות הולנדיות או זרות היו אולי מעורבות.
אירות מיוחד אחר נגע לאיש שהציג עצמו כ"Micheal מ-Lelystad" וביקר אותי בתאילנד. חשדתי מלכתחילה שאולי פעל כסוכן סמוי או מודיע. החלטתי לכן לשתף פעולה ולצפות באינטראקציה בקפידה. גם אירוע זה אני רוצה לא לשפוט רק על בסיס פרשנותי האישית: אני רוצה שהתקשורת הרלוונטית, נתוני נסיעות, אנשי קשר וקשרים מוסדיים אפשריים ייבדקו באופן עצמאי.
עבורי היו האירועים האלו מזעזעים ו מערערים במיוחד. לא רק בגלל תוכן ההאשמות, אלא גם בגלל האופן שבו כינויים כאלה בסביבה דיגיטלית יכולים להיווצר, להסתובב ולהמשיך להתקיים, בלי שברור על איזה בסיס, באיזה הקשר או תחת איזה סמכות זה קורה.
מה שהפך את החוויה הזו לכבדה במיוחד, היה היעדר מסגרת שקופה שבה יכולתי להבין מאין הביטויים הגיעו ואיך הם התייחסו להליכי משטרה או תביעה פורמליים אפשריים. דווקא היעדר הבהירות הזה תרם למצב ממושך של חוסר ודאות, פחד ומתח.
תלונות שנעלמו
שלחתי יותר ממאה מכתבים לרשויות שונות והגשתי תלונה דיגיטלית שמונה פעמיםנגד המשטרה בהולנד. לתדהמתי נראה היה שה תלונות נעלמו מהמערכת הדיגיטלית יום אחרי ההגשה, כאילו מעולם לא הגשתי אותן.
אם תלונות אכן נמחקו ללא בסיס חוקי או הוחזקו מחוץ לטיפול, יש לחקור מי אחראי לכך, אילו קבצי לוג קיימים והאם בכך הופרו נורמות פליליות, מנהליות או משמעתיות.
בנוסף ניסיתי שלוש פעמים להגיש תלונה ב תחנת משטרה Burgwallen ב-Amsterdam. לחווייתי סולקתי משם ולא קיבלתי אפשרות לרשום את התלונה רשמית.
ההשלכות הנפשיות
כאשר הצטברות כזו של חוויות נמשכת שנים, זה כבר לא רק בעיה טכנית או משפטית. זה הופך למצב נפשי קבוע: ניסיון מתמיד להשיג שליטה על משהו שלא ניתן להסבר חד משמעי.
זה מכלה אנרגיה, ריכוז ואמון. לא רק אמון באנשים ורשויות, אלא גם ב תשתית הדיגיטלית שעליה נשען עבודתי וחיי היומיום.
כמעט הכל איבדתי: את העסק שליBioherby, שהגיע למחזור של כ-30,000 אירו בחודש, את האופטימיות שלי, את תחושת הביטחון וחלק גדול מהחיים שבניתי לעצמי.
האירועים הובילו אצלי לתלונות נפשיות חמורות ו ממושכות. בגלל פעולת המשטרה כפי שחוויתי אותה, הייתי שנים ארוכות אובדני. דנתי בזה מספר פעמים עם רופא המשפחה והפסיכולוגים שלי. יש לי סיוטים יומיומיים, תקופות דיכאוניות והתקפי תסכול וייאוש. ברגעים הקשים ביותר הייתי כל כך דיכאוני ששקלתי אותנסיה.
רופא המשפחה שלי תיאר את מה שסיפרתי כ:
"מצב מאוד רע ומפחיד, באסה."
פסיכולוג מ-Mentaal Beter ציין ש"תרופת הצדק"עבורי עשויה להיות חשובה במיוחד: קודם בהירות, הכרה וצדק, וכאשר אחר כך עדיין יהיו תלונות נפשיות, הטיפול יוכל להימשך מיד. בצדק אני מתכוון במפורש ל טיפול משפטי חוקי, שקוף ושלווה: חיפוש אמת, אחריות, תיקון ופיצוי.
החלטתי לחקור ולעבור טיפול MRI ב-2026, בתקווה להשאיר את הטראומה מאחוריי סופית. איזה טיפול רפואי מתאים, אני משאיר כמובן להערכת מטפלים מוסמכים.
מקורבן לחוקר
כדי לחקור בעצמי את הפריצה לכאורה ואת ההטרדה הדיגיטלית התחלתי ב-2023 ללמוד סייבר ב-Hogeschool van Amsterdam. סיימתי בהצלחה, עם רשימת ציונים ראויה ל-cum laude וממוצע 8.02.
אך חשוב יותר מהתעודה היה הפרספקטיבה ש הלימודים נתנו לי: מערכות אינן מסתורין. הן מורכבות מ שכבות, לוגיקה, זרימת נתונים, הרשאות והחלטות אנושיות. כל מה שנבנה משאיר עקבות וניתן — כל עוד נתונים לא הושמדו — לחקור.
גיליתי בין היתר שלמעורבים בתנאים מסוימים עשויה להיות זכות לגישה לנתונים שמשטרה, תביעה ורשויות אחרות מעבדות עליהם. בינתיים הגשתי, בין היתר דרך עורך דיני, בקשות תיק וגישה שונות לתביעה הכללית ולמשטרה.
בקשותיי על בסיס Wjsg, AVG, Wpg ו Woo מכוונות לקבלת גישה ל:
- נתונים אישיים ונתוני משטרה הנוגעים אליי;
- מסמכים שבהם אני מוזכר ישירות או עקיפות;
- מקור והבסיס המשפטי של הנתונים;
- מסירות אפשריות לרשויות אחרות או מדינות;
- החלפת מידע לאומית ובינלאומית;
- סימונים, כינויים, מודלי סיכון ורישומים שנעשו בהם שימוש;
- החלטות על תלונות, חקירות ועיבוד מידע;
- נתוני לוג שמהם ניתן להסיק על צפייה, שינוי או מחיקה.
חקירה מתחילה תמיד בנכונות לשאול שתי שאלות:מה ידוע בפועל, ומה לא?
זכות לתיקון ופיצוי
להשקפתי רשויות הולנדיות הפרו במקרה זה את החוק במספר נקודות. אני רוצה לכן לקבוע האם הייתה עיבוד נתונים בלתי חוקי, חקירה בלתי מוסמכת, אפליה, הטרדה, התנהגות רשלנית, הפרת זכויות פרוצדורליות או פעולה ממשלתית בלתי חוקית אחרת.
אם מחקירה עצמאית יעלה ששוטרים, תובעים או פקידי ממשל אחרים פעלו בלתי חוקית ו גרמו לי נזק ממוני או בלתי ממוני, אני טוען שיש לי זכות לתיקון מלא ופיצוי הולם לפי החקיקה הרלוונטית.
לא מדובר רק בהכנסות שאבדו וב קריסת העסק שלי, אלא גם ב:
- נזק רפואי ונפשי;
- פגיעה במוניטין;
- עלויות משפטיות;
- עלויות לימוד;
- אובדן איכות חיים;
- השלכות של שנים של פחד וחוסר ודאות.
אני סבור שמחקרים ודוחות ציבוריים שונים מוכיחים שבפרקטיקות חקירה לפעמים נעשה שימוש בשיטות שעשויות להיות שנויות במחלוקת משפטית או בלתי קבילות. האם שיטות כאלה נעשה בהן שימוש גם במקרה שלי, ייקבע מתיקים, קבצי לוג, עדויות עדים וחקירה פורנזית עצמאית.
אני לא מבקש פסק דין ללא הוכחות. אני מבקש גישה ל הראיות, הגנה על הנתונים הרלוונטיים ו חקירה עצמאית של מה שבאמת קרה.
המשך יבוא.

